לשבת  כז' אייר  28 מאי

 

 

 

 

            

                                            

 

https://pixabay.com/users/1553839
פרשת במדבר

 

 

מפקד האוכלוסין במדבר

בשנה השניה ליציאתם ממצרים, ציווה האלוקים את משה לערוך מפקד אוכלוסין של כל הגברים בבני-ישראל מגיל עשרים ומעלה. המפקד ייערך בניהול משה, אהרון ונשיאי השבטים.

כשהסתיים המפקד התקבלו הנתונים הבאים:

שבט ראובן מונה 46,500 אלף;

שבט שמעון: 59,300;

שבט גד: 45,650;

שבט יהודה: 74,600;

שבט יששכר: 54,400;

שבט זבולון: 57,400;

שבט אפרים: 40,500;

שבט מנשה: 32,200;

שבט בנימין: 35,400;

שבט דן: 62,700;

שבט אשר: 41,500;

שבט נפתלי: 53,400;

בסך הכול: 603,550 אלף גברים מגיל עשרים ומעלה.

שבט לוי לא השתתף במפקד זה על פי ציווי האלוקים.

מיקום המשכן, הלויים ושבטי ישראל

הלויים יהיו אחראיים על שינוע המשכן וכליו; הם יהיו אלו שיפרקו אותו לפני היציאה לדרך, ישנעו אותו במדבר וירכיבו אותו מחדש כאשר בני-ישראל יגיעו למחוז חפצם. את אוהלם הם יקבעו בסמוך למשכן העדות.

שאר השבטים יחולקו לארבעה קבוצות ולכל קבוצה דגל מיוחד שיסייע לבני הקבוצה למצוא את מקומם.

בצד מזרח ימוקמו השבטים: דגל יהודה הכולל גם את השבטים יששכר וזבולון; בצד דרום: דגל ראובן עם שמעון וגד; למערב המשכן: דגל אפרים עם מנשה ובנימין; ולצפונו: דגל דן עם אשר ונפתלי. גם כשהם יצעדו במדבר יהיה עליהם לצעוד בסדר זה.

ההיסטוריה והתפקיד של שבט לוי

בנקודה זו מפרטת התורה את בניו של אהרון: נדב, אביהוא, אלעזר ואיתמר. נדב ואביהוא הקריבו לפני ה' אש זרה ולפיכך מתו ללא בנים; אלעזר ואיתמר שימשו ככוהנים.

האלוקים מצווה את משה להפקיד את בני שבט לוי כאחראיים על תיפקוד ושמירת המשכן. "כאשר הרגתי את הבכורות בארץ מצרים" אומר האלוקים, "הקדשתי לי את בכורות בני-ישראל. אך לאחר שהם נכשלו בחטא העגל לקחתי את בני שבט לוי במקומם".

מפקד שבט לוי

גם בשבט לוי נערך מפקד נפרד על פי צו האלוקים, אלא שבשונה מהמפקד הכללי הפעם נספרו כל הגברים מבן חודש ומעלה בשלושת משפחות השבט: גרשון, קהת ומררי.

המפקד העלה את התוצאות הבאות:

בני משפחת גרשון: 7,500. בני משפחת קהת: 8,600. בני משפחת מררי: 6,200.

מסביב למשכן, ימוקמו משפחות שבט לוי בסדר הבא:

בני משפחת גרשון תמוקם ממערב למשכן. בזמן המסע במדבר הם יופקדו על נשיאת יריעות המשכן, קלעי (חלק מגדרות) החצר ואת הפרוכות השונות.

בני משפחת קהת תהיה מדרום למשכן וישאו את כלי המשכן השונים.

בני משפחת מררי ימוקמו צפונית למשכן והם ישאו את קרשי המשכן, האדנים, עמודי החצר ועוד.

מזרחית למשכן יחנו משה, אהרון ומשפחותיהם.

פדיון בכורות

כאמור, הלויים נבחרו לשרת במשכן כתחליף לבכורות שחטאו בעגל: כל לוי שימש תחליף לאחד מבכורות בני ישראל. אך לאחר המפקד שנערך בבני לוי התגלה כי ישנם 22,000 לויים (לא כולל הבכורות שבהם), לעומת 22,273 בכורות. על 273 בכורות היה, איפוא, לפדות את עצמם בסכום של חמישה שקלים. על פי ציווי האלוקים נערכה הגרלה ו-273 בכורות עלו בגורל ופדו את עצמם בחמישה שקלים שניתנו לכוהנים.

הזהירות המיוחדת בשינוע כלי הקודש

בורא העולם מצווה את משה לערוך מפקד אוכלוסין בקרב בני משפחת קהת ולספור את הגברים מגילאי שלושים עד חמישים שיקבלו תפקיד בעבודת המשכן. תפקידם יהיה לשנע את כלי הקודש השונים שהיו במשכן.

מכיוון שעל בני משפחת קהת הוטל תפקיד קדוש ואחראי זה, יהיה על אהרון ובניו לכסות את הכלים ורק לאחר-מכן יוכלו בני משפחת קהת לשאת אותם. "זאת עשו להם וחיו ולא ימותו" אומר האלוקים, שכן כך הם לא יצטרכו להביט בכלי המשכן הקדושים ללא רשות.

חסרים לנו יהודים

על מפקד האוכולוסין של ה' ומסקנותיו

 

כמה יהודים יש בעולם? 13 מיליון? אם נהיה נדיבים נאמר 14 מיליון. כמה יהודים היו בעולם לפני מלחמת העולם השנייה? המספר נע כנראה סביב ה- 19 מיליון. אז אם נפחית את ששת המיליונים שהושמדו בשואה, נגיע ל- 13 מיליון – בדיוק כמו המספר שלנו היום. אז השאלה הגדולה היא: להיכן נעלמו כל היהודים האבודים? או, ליתר דיוק, מדוע ב- 60 השנים האחרונות לא הצלחנו להשלים את מספר היהודים לכמות שהיתה לפני המלחמה?

האמת היא, שכולנו יודעים את הסיבות. הצלחה, שפע ורמת חיים המעודדים אנוכיות מתוחכמת – למה שנוציא כסף על ילדים אם אנחנו יכולים להוציא אותו על עצמנו? – כל אלו עודדו בצורה נלהבת מדי את הדבקות בתכנון ילודה ואי-התרבותה. למעשה, בממוצע של 1.8 ילדים למשפחה יהודית אנחנו אפילו לא משלימים את עצמנו.

בנוסף, קיימת ההשפעה ההרסנית של ההתבוללות. אם כל יהודי אמריקני שני מתחתן עם גויה, איזה סיכוי יש לנו להגדיל את מספר היהודים?

זה נכון, שמאז ומתמיד יהודים אף פעם לא היו מודדים איכות בכמות. ה' עצמו אמר זאת לעם ישראל: "לא מרובכם חשק ה' בכם כי אתם המעט מכל העמים". אולם זה לא אומר שאנו צריכים להיות שאננים על העלמותם של יהודים. אנו קוראים בספר במדבר כיצד השם ציווה לערוך מפקד אוכלוסין בקרב העם היהודי. לא משנה מה גודל הזקן שלנו או איזו כיפה אנו לובשים (או שלא), בסופו של דבר ה' מנה את כולנו. כי כל אחד ואחד יקר לו. אז אם הקב"ה מוקיר כל יהודי ויהודי, כיצד אנו יכולים לראות את הדברים אחרת?

לפני מספר שנים, כאשר אירחתי את תוכנית הרדיו היהודית היחידה בדרום אפריקה, ראיינתי מנהיג חשוב מן הקונגרס היהודי העולמי. התחלנו לדבר על הנושא. שאלתי אותו אם אינו מודאג מן התחזיות המפחידות שהושמעו אז לגבי התכווצותה המספרית של האוכלוסייה היהודית. תשובתו היתה שכנראה תהיה לנו קהילה יהודית קטנה יותר, אך היא תהיה חזקה יותר. כי אלה ששרדו את ההתבוללות והתנגדו לה היו יהודים גאים ומחוייבים ליהדותם.

לא יכולתי לנמק את העניין, אך מה שהפריע לי מאד היה הגישה האדישה לכאורה שנאמרה בטון כה עובדתי ויבש. זה נשמע כאילו אמר: "אז מה? אנחנו נצטמצם אך נהיה חזקים יותר".

"אז מה?" – ככה? התורה אומרת שכל יהודי הוא מספיק חשוב עבור ה' כדי לספור אותו. תורת החסידות מלמדת שלכל אחד מאיתנו יש נשמה שהיא חלק ממשי מאלקים. איבדנו שישה מיליון יהודים בשואה, ומנהיג יהודי אומר "אז מה"?

רק עכשיו אנשים מתחילים להפנים, איזה איש חזון היה הרבי. בשנות החמישים, בתחילת מנהיגותו, הרבי יזם את המושג של שליחות. הוא שלח רבנים צעירים ונשותיהם למקומות רחוקים, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה רוחנית. אפילו בשנות השישים והשבעים, תנועות יהודיות אחרות לעגו וגחכו למשמע הרעיון. הם לעגו לרעיון לשלוח זוגות דתיים צעירים למקום כמו אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. "יאכלו אותם שם לארוחת בוקר" הם גחכו. "אין לו שום סיכוי לשנות משהו", "הם אפילו לא יוכלו להישאר דתיים בעצמם", ועוד אמירות ספקניות ולעגניות מסוג זה.

כיום, ב"ה, ישנם יותר מ- 100 מרכזי חב"ד במדינת קליפורניה לבדה. וכיום, ב"ה, אותם תנועות עצמן שבתחילה חשבו שרעיונותיו של הרבי הם אבסורדיים, הן עצמן נמצאות אף הן בעסקי הפצת יהדות. אכן, מרנין את הלב לראות כיצד כל אותן תנועות הולכות עתה בעקבות מאמציו החלוציים של הרבי שסללו להן את הדרך, כולל כל אותם ציניקנים שלא נתנו אמון בתחילת הדרך.

לפני קצת יותר משנה, בתי וחתני הקימו את המרכז היהודי הראשון ב- Table View שב- Cape Town. זהו אזור שמשך אליו הרבה משפחות יהודיות צעירות, אבל לא היתה בו שום תשתית יהודית או נוכחות קהילתית. התבוללות היתה שם עובדה קיימת. בביקורה הראשון בבית הספר הממלכתי המקומי, היתה לבתי אפשרות להיפגש עם ילדים יהודיים. כאשר שאלה אחד מהם, נער בגיל 12, מה תוכניותיו לגבי חגיגת בר המצווה שלו, הוא אמר לה: "ההורים שלי אמרו שאני לא צריך את זה".

מיותר לומר, שחגיגת בר המצווה של אותו נער היתה הראשונה שנחגגה בבית הכנסת ב- Table View.

אולם אינכם צריכים להיות מקצועיים בשליחות כדי לקרב יהודי אחר אל היהדות. הביאו חבר/ה לבית הכנסת ויידעו את הרבנים על בואם. הם כבר יקבלו אותם ויסבירו להם פנים. אינך צריכה להיות רבנית (אשת רב) כדי להזמין משפחה מרוחקת אל ביתך לסעודת שבת. לַמדי מישהי אחרת את מה שאת כבר יודעת. אתה יכול להיות מורה ומשפיע גם אם אינך רב. למעשה, יהודים שאינם מכירים את היהדות, לעיתים קרובות חוששים ממפגש עם רב וזקוקים לחבר שיתמוך בהם רגשית ויעשה את כניסתם לחיי היהדות חלקה יותר.

בעזרת השם, אנחנו נגשים את אחריותנו וזכותנו לעזור לשקם את הדור האבוד ואת קהילות מזרח אירופה שנעלמו. בעזרת השם, העם שלנו יהיה חזק וגם יגדל בכמות, עד שכל יהודי אבוד ימצא את מקומו, יעמוד וייספר בתוך עמנו.